"אוסישקין" – אולם הכדורסל של הפועל ת"א  –  אילו אנרגיות היו שם?

13 מרץ "אוסישקין" – אולם הכדורסל של הפועל ת"א  –  אילו אנרגיות היו שם?

אולם הבית של קבוצת הכדורסל הפועל ת"א.

נחשב אולם הבית ה"אגדי" בגלל הקשר המיוחד שקיים בינו ובין האוהדים. נמצא על גדות הירקון בפינת הרחובות הירקון ואוסישקין.

הקבוצה נוסדה בשנת 1935, ופעלה במגרש פתוח באותו מקום עד בניית האולם בשנת 1980.
הפועל ת"א נחשבה שנייה בהישגיה אחרי מכבי ת"א שמחזיקה באופן קבוע באליפות. הפועל זכתה באליפות המדינה או גביע המדינה סה"כ 9 פעמים. 7 פעמים בשנות הששים, לפני שבנו את האולם, ופעמיים בלבד אחרי שבנו את האולם בשנת 1984 ובשנת 1993.

שנות הששים היו שנות הפריחה של הקבוצה. היא זכתה 5 פעמים באליפות המדינה (בשנים 1960,1961,1965,1966,1969) ופעמיים בגביע המדינה (בשנים 1962,1969).
במשך שנות השבעים והשמונים הייתה הפועל ת"א קבוצה טובה, היוותה יריב רציני למכבי ת"א, שבסופו של דבר ניצחה כמעט תמיד. היריבות הייתה צמודה ומשחקי הדרבי בין שתי הקבוצות נחשבו להצגה הטובה בעיר. היריבות בין שני המועדונים הגיעה לפעמים לכדי אלימות.
בשנות ה-80 עם התבססותה של מכבי כאלופה הכמעט – נצחית, האשימו אוהדי הפועל ת"א את מכבי בהשפעה לא הוגנת על השופטים, שחיתויות, החתמת שחקנים באופן לא הוגן וכו'.

ב-95 הופסקה התמיכה הממשלתית בקבוצות ספורט והקבוצה עברה לידיים פרטיות. מ-98 החלה הידרדרות של הקבוצה, התקציב קטן, הניהול לקוי, פעמיים הקבוצה ירדה ליגה וירדה לשפל חסר תקדים בתולדותיה.

ב-2005 הוחלט שהקבוצה תעזוב את אולם הבית שלה, הבניין ייהרס, והקבוצה תתאמן ב"יד אליהו" שזה אולם הבית של מכבי ת"א – יריבתה הגדולה. זה כמובן צעד קשה, האוהדים ערכו הפגנות ועתרו לבית המשפט. כרגע האולם סגור וקיים צו מניעה להריסה. הקבוצה הבוגרת תתאמן ביד אליהו, בעצם תהיה חסרת "בית" אמיתי, קבוצות הנוער והנשים ינדדו באולמות אחרים.

המגרש הפתוח עד שנת 1980

מגרש על גדות הירקון, מוקף בגדר בנויה, 2 השערים מוקמו לכיוון רחוב אוסישקין

האולם

הוקם בשנת 1980. מכיל 2000 צופים.

קוי המתאר של הבניין הם הגדרות שהיו קיימים קודם. הגדרות הוגבהו, נוסף גג, הכניסה הועברה לחזית הצפון-מערבית, פונה לרחבת כניסה. נוספו שרותים ומזנון.

האנרגיות שבאולם

לפי תורת הפנג שווי, ברגע שבניין נסגר בגג, נאצרות בו אנרגיות שקשורות בזמן ובמקום שבו הוא נמצא.
בפסקה הבאה מוצג ניתוח של סוגי האנרגיות שבאולם על פי שיטת הכוכבים המעופפים (flying stars), להלן עיקרי הדברים:

הכניסה לאולם, שדרכה עוברים כל האוהדים בכל משחק, נמצאת על אנרגיה של "מזל רע". בכל פעם, בכל משחק שבו נכנסים מאות ואלפי אוהדים דרך הדלתות של האולם, התנועה שהם יוצרים מפעילה אנרגיה של "מזל רע".
על המגרש עצמו פעלה אנרגיה טובה, שעזרה לקבוצה. אנרגיה זו פעלה עד שנת 2004.
שנה לאחר מכן הוחלט לעזוב את הבניין. בשנה זו, 2005, הצטרפה (לשנה אחת בלבד) אנרגיה נוספת של "מזל רע" לכניסה לאולם.

מאז שנבנה האולם הקבוצה זכתה פעמיים בלבד בגביע המדינה, 1984, 1993 שניהם מספרים שיוצרים 12.
בשנים אלו, ובשנים אלו בלבד, הצטרפה אנרגיה טובה וממוזלת (לשנה אחת בלבד) גם למגרש עצמו וגם לשתי דלתות הכניסה. כנראה שהעזרה הזו אפשרה לקבוצה לנצח.
מדהים שהצירוף הזה קרה רק פעמיים בכל שנות קיומו של האולם, ובשתי הפעמים הקבוצה ניצחה.

כוכבים מעופפים (ניתוח מפורט)

הבניין נבנה בסוף תקופה 6, שנת 1980.
הניתוח הוא לגבי כוכבי המים, אני מניחה שכוכבי ההר משמעותיים פחות במגרש כדורסל.

כניסת האוהדים לאולם היא בשני שלבים. פעם ראשונה נכנסים לפואיה שבו מזנון ושירותים, ופעם שנייה נכנסים לאולם עצמו.
הכניסה הראשונה 6,6
הכניסה לאולם עצמו  – 5 במים.

בשנים הראשונות של הבניין (1980-1983) הוא נהנה מ-6,6 בכניסה בתקופה 6.
אבל תמיד סבל מהפעלה מאד מאד רצינית של 5 במים. כל האוהדים של כל האולם נכנסים ויוצאים דרך הפתח הזה. זה מאד מעניין כי הדבר הראשון שאפשר להגיד על הקבוצה הזו זה שיש לה מזל רע.

במרכז המגרש פועל 7 במים. שזה כנראה החזיק את הקבוצה בכל תקופה 7 עד 2004.
ב-2005 החליטו לעזוב את הבניין. בשנה זו, 2005, הצטרף גם כוכב השנה 5 לדלת הכניסה. (ב-2006 הוא עבר לכניסה הפנימית).

מאז שנבנה האולם הקבוצה זכתה פעמיים בלבד בגביע המדינה, 1984, 1993
שניהם מספרים שיוצרים 12, כלומר 3, וכוכבי השנה שלהם הם:
7 נוסף על המגרש (מדובר בתקופה 7)
8 בכניסה, ו-9 בכניסה הפנימית.
כנראה שהעזרה הזו אפשרה לקבוצה לנצח.
מה שמדהים זה שהצירוף הזה קרה רק פעמיים בכל שנות קיומו של האולם, ובשתי הפעמים הקבוצה ניצחה.

האוהדים השרופים ביותר (אלה שקופצים כל המשחק) מרוכזים תמיד תמיד באזור של היציע שבו 8 ו-9 במים. כשיש המון אנשים הם גולשים לכיוון ה-3 במים. (אגרסיות).
יש הרבה כוח והשפעה של האוהדים במשחק, אנרגיות מאד מאד חזקות, לפעמים נראה שהם ההצגה האמיתית.
בכל שאר היציעים יש מעט אנשים, שקטים יותר.

הקופה, נראית כמו חרכי ירי ונמצאת על 6,6.  קשיים כלכליים.

יש 4 צרופי מספרים שחוזרים על עצמם:
3,9 מופיע פעמיים – עץ שמזין אש. בתוספת הצבע האדום של הפועל יש הרבה "אש" באולם, בעיקר באזור של האוהדים השרופים.
4,8 מופיע פעמיים – עץ ואדמה במעגל ההרס
1,2 מופיע פעמיים – מים ואדמה במעגל ההרס
5,7 מופיע פעמיים – צירוף לא טוב
6,6 פעם אחת בכניסה – משפטים ומאבקים.
כנראה שכל זה יוצר אנרגיות של ריבים ואלימות שליוו את הקבוצה גם בתוך המגרש בזמן משחקים, גם בהתמודדות מול מכבי ת"א, גם בתוך ההנהלה.

מגרש על גדות הירקון, מוקף בגדר בנויה,
2 השערים מוקמו לכיוון רחוב אוסישקין

האוהדים

האוהדים של הפועל ת"א הם תופעה מיוחדת. לפעמים להסתכל עליהם מעניין יותר מלהסתכל על המגרש.

האוהדים חיים את הקבוצה הזו, מוכנים "למות" בשבילה.  למרות שכמעט תמיד היא מפסידה הם אוהבים אותה אהבת נפש.
במהלך כל המשחק עם שרים בעמידה, וקופצים עם הקצב של השירים. לא כל כך משנה אם הקבוצה מנצחת או מפסידה, הם ממשיכים לשיר ולקפוץ כל הזמן.
אחד השירים שלהם "מי שלא קופץ –  צהוב" כלומר אוהד מכבי ת"א. כולם צריכים לקפוץ.

הסיסמאות:
"עד המוות הפועל"
"נולדנו ונמות באוסישקין"
"לעולם לא תצעדי לבד הפועל ת"א"
"הפועל עולה"
"הדרבי לא יזוז מאוסישקין", "הפועל לא תזוז מאוסישקין"
הרבה קללות ואלימות מילולית בעיקר אל מכבי ת"א, פחות שומעים את המילים נצחון והצלחה.
הרבה "מוות" בכל מיני צורות.
התמסרות גדולה ויוצאת דופן, מרגשת לקבוצה,נאמנות לאולם.